יום שני, 4 באוקטובר 2010

נראה אותם

אנחנו רצים ומתרוצצים בין בי"ח שניידר, בלינסון ותל השומר.
צריכים להשיג את תוצאות של כל הבדיקות שנעשו עד עכשיו כדי לשלוח לחו"ל ולקבל חוות דעת שנייה.
מכון הדמיה, אונקולוגיה ילדים, פטולוגיה, מכון רנטגן, מרפאות חוץ...
מבוך...
באתי עם דוד כדי "לדרוש ולצעוק" אם צריך... דוד בן אדם נדיב ועדין, נחמד ביותר...לא שאני לא כזאת אבל יש לי את ה"נשק הסודי" שלי. חיוך כובש, נחמדות בלתי הגיונית ולאחר מכן "תוקפת" עם דמעות ובקשות מלב אל לב. דוד לא יודע לעשות זאת...
אם אני לא אצליח רק ג'ולי בתי האמצעית.
יש לה אותו חיוך כובש של אמא שלה, היא חמודה נורא, אך  ג'וליקה שלי מגיל 6 בארץ, ויודעת להתנהג כמו צברית אמיתית: לצרוח, לדפוק על השולחן ואף להפוך את השולחן.
בינתיים הכלים שלי מספיק יעילים.
אם לא יעזור, שיתמודדו עם ג'ולי... נראה אותם!!
פורסם על ידי ב-

2 תגובות:

הירשם ל- תגובות לפרסום (Atom)